<h1>ספר האסופות סימן ל"ו</h1>
<h2>דף נב:</h2>
דרוסת הזאב טרפה ר' יהודה אומר דרוסת הזאב בדקה, דרוסת ארי בגסה, דרוסת הנץ בעוף הדק, ודרוסת הגז בעוף הגס, גז בלשון רומי ובלע"ז פלקון אמר רב עמרם אמר רב חסדא דרוסת חתול נץ ונמיה בגדיים וטלאים, דרוסת חולדה בעופות. אמר רב יהודה אמר רב בבהמה כל חיה שהוא מן הזאב ולמעלה דורסת, ובעופות מן הנץ ולמעלה. ושאלנו לרבותינו הגאונים יש דרוסה לזאב בבהמה גסה או לא, ואם תמצי לומר יש לו דרוסה, באייל צבי וחבריו יש לו דרוסה או לאו. והשיבו אין דרוסה לזאב בשור ולא באייל וצבי וחבריו, אבל בכבשים וברחלים ובעזים ובתיישים, יש לו דרוסה, וכל שכן בגדיים ובטלאים יש להן דרוסה.
<h2>דף נג:</h2>
אמרו בני ר' חייא דרוסה שאמרו צריכה בדיקה כנגד בני מעיים, וכן אמר רב חנן בר רבא ואפילו בסמנים. אמר רב נחמן נקובת הקוץ עד שתנקב לחלל, שאר דרוסות משיאדים הבשר כנגד בני מעיים, ובסמנין עד שיאדימו סמנין עצמן. ובין וושט ובין קנה דריסתן במשהו מאי טעמא זיהרא מקלא קלי.
<h2>דף נד:</h2>
אמר רב מתנה בוקא דאטמא דשף מדוכתיה בדקינן ליה אי איתנייהו לשורייקי דבין אסיתנא ובוכנא כשרה, ואי אפסיק ניביה טרפה, והלכתא אי אפסיק ניביה נמי כשרה עד דמתעכלי אתעכול, פי' שאם נפסקו הגידים אפילו הכי אינה טרפה עד שמתעכלין מחמת החולי.
